בתיה

בַּתְיָה

בתיה הוא שם מקראי עברי המורכב מהמילים 'בת' ו-'יה', ומשמעותו 'בת ה'' או 'בת של ה''. השם מבטא קשר עם האלוהות, אמונה, ויכולת להיות קרוב לאל. בתיה, בת פרעה, הצילה את משה ונודעה באמונתה, חכמתה, ויכולתה להציל ולהביא ברכה. נושאת השם בתיה ניחנת בתכונות של אמונה, חיבור לאלוהות, ויכולת להביא ברכה והצלה לסביבתה. השם מסמל אישה שמביאה עמה תחושת קשר עם האל, אמונה, ויכולת להביא ברכה. זהו שם המבטא חיבור עמוק לאלוהות, יכולת להציל, וראייה של ברכה והצלה.