ב
בתמקראי
בת שבע
בַּת שֶׁבַע
בת שבע הוא שם מקראי עברי, ומשמעותו 'בת של שבע' או 'בת של שבועה'. השם מבטא שלמות, ברכה, וטוב. בת שבע, אשת דוד המלך, נודעה ביופייה הרב, בחכמתה, בשלמותה, ובברכתה. נושאת השם בת שבע ניחנת בתכונות של שלמות, ברכה, ויכולת להביא טוב וברכה לסביבתה. השם מסמל אישה שמביאה עמה תחושת שלמות, ברכה, ויכולת להביא טוב. זהו שם המבטא שלמות, ברכה, ויכולת להביא טוב וברכה.
מקור תנ״כי
בת שבע, אשת דוד (שמואל ב, יא)
גימטריה
774
הערך המספרי של האותיות בשם
ערך נומרולוגי
הערך הנומרולוגי מתקבל מצמצום הגימטריה לספרה אחת (1-9)
כינויים
בתי
ערכים
אהבהשלום